בית ספר ליפתא הינו מוסד ותיק שנותן מענה לבני ובנות נוער כבר 50 שנה בירושלים. זוהי מסגרת שמאז הקמתה אי שם בשנת 1971, מטרתה היתה לאפשר לאדם לגלות את עצמו - ובכך לגדול. ובכך להיות עצמאיים ומשמעותיים בחברה. לאורך כל השנים אותם תלמידיםות שהגיעו לבית הספר היה בהם ניצוץ אחר. בהתחלה הניצוץ היה שינוי וחיפוש אחר דרך אחרת. אך ב30 השנים האחרונות הניצוץ קיים אך חוויות החיים הביאו אותם לכך שהם לא מצאו את מקומם בחברה והפכו לשוליים שלה. 

חוויה של חוסר שייכות עמוקה אינה מאפשרת לאדם לגדול באופן מיטיב ולרוב מביאה אותו לדפוסי התנהגות שאינם טובים לו ולה. כאן בליפתא אנחנו עושים את המאמצים שכל אחד ואחת שמגיעים לבית הספר יוכלו לחוות חוויה של חיבור פנימי לעצמם ובכך גם לסביבתם. 

תהליך זה של חיבור ולמידה מביא לריפוי. לאורך השנים למדתי דרך התבוננות עמוקה ודיוק רגשי שתשומת לב טובה ונכונה, יחד עם גבולות ברורים ואחזקה רציפה, מביאה את תלמידנו להתקדמות משמעותית מאד ביחס לעצמם - לימודית ובין אישית. לעיתים יש אנשים שמכנים את התהליכים הללו בבית הספר  כ"ניסים" - אני מאמינה, שעצם הקיום הוא ניסי. אך הדרך שבה אנשים לומדים להקשיב לעצמם ולאחרים, לומדים ללכת מעבר למה שהם האמינו שהם מסוגלים, ואז הם רואים את מה שקיים מעבר - ורואים שם את הקסם - את הנס. את המשמעות הגדולה - בריפוי. 

 

ליפתא היא בית של התפתחות אישית וקבוצתית. כמנהלת בית ספר אני רואה שצוות בית הספר נמצא שם עבור התלמידיםות, וגם עבור עצמו. אנחנו הולכים יד ביד. בכל מחשבה או החלטה. הצוות הוא מגוון ומוכשר, היצירה הבלתי פוסקת מורגשת בכל רובד של חיי בית הספר. יצירה אמנותית מתוך תשוקה מועברת לתלמידיםות ואנחנו חיים בתוך מעבדה רגשית ומרחב אמנותי תוסס. 

 

עבורי שיתוף פעולה עמוק - שרואה כל אחד ואחת כשווים - הוא המפתח להצלחת בית הספר. 

עבורי בית הספר הוא חלק משמעותי בחיי - מקום שנותן בי תקווה באדם. אישה ויצירה.